בבנייני קומות (ולעתים אף בבתים פרטיים), קיים צורך להגביר את לחץ המים, מפני שלחץ המים העירוני אינו מספיק עבורן. לשם כך, משתמשים באחד מכמה מנגנונים:

(א) הידרופור: מתקינים מיכל מים בבנין, בד"כ בתחתית הבנין, ובצידו משאבה הדוחסת לתוכו מים בלחץ גבוה. הזרימה בברזים בדירות היא ממיכל זה וע"י הלחץ המצוי בו. בעצם, כל פתיחת ברז בדירה כלשהיא נעשית באמצעות משיכת מים מהמיכל והקטנת הלחץ בו. בנקודת לחץ מסוימת מתחילה המשאבה לפעול שוב ולמלא את הלחץ החסר. יחידת הפיקוד המודדת את הלחץ קרויה פרסוסטט, בדומה לתרמוסטט שהיא יחידה המושפעת מטמפרטורה.

יש מקום לגישה מקלה שתתיר את השימוש בהידרופור בשבת, משום שעל כל שימוש ושימוש, אין ודאות שהוא אכן מפעיל את המשאבה: ייתכן שהיא כבר מופעלת על ידי דייר אחר, וייתכן שהיא לא תופעל כלל. ובדומה להיתרו של הרשז"א[15] לפתוח דלת מקרר למרות ההיתכנות של הפעלת המקרר בפעולה זו.

דעה מחמירה מצביעה על האפשרות שאדם ידיח כלים בביתו בשטף מים, ובאותה עת איש מלבדו לא משתמש במים במבנה, ואז, (כמעט) ברור שבעת ההדחה הלחץ יקטן במיכל האגירה ברמה כזו שהמשאבה תתחיל לפעול ולדחוס מים בהתאם לפרסוסטט.

שתי השאלות העיקריות שמשפיעות על השאלה האם להחמיר או להקל, הן: (א) האם מדובר בתוצאה שיש בה איסור דאורייתא, או רק איסור דרבנן. (ב) מה הסיכוי להפעלה מיידית ע"י 'האדם הסביר' לפי כמות המים שהוא נזקק להם בפעם בודדת? מתקני קירור, למשל, וכן משאבות, נחשבים בעיני פוסקים רבים כאיסור דרבנן בלבד. לכן, במקרר רבו המקילים לפתחו בכל עת ללא חשש להפעלה שאולי תיגרם ע"י הפתיחה.

בנוגע לשאלה הראשונה, לדעה העיקרית בבית המדרש, אין איסור תורה בהפעלת מכשיר חשמלי בשבת. בנוגע לשאלה השנייה, אי אפשר לקבוע מסמרות. יש בתים שבהם מיכל הלחץ קטן יחסית, ואז קיים סיכוי רב שכל הדחת כלים בשבת, דיה להפעיל מחדש. אכן, מי שרוצה להקל ולומר שאין כאן הבדל עקרוני ממקרר – הרשות בידו. מי שרוצה להדר מעט יוכל לשלב מנגנון 'המשכת המצב' של מכון 'צומת' (תמורת כמה מאות שקלים הניתן להתקנה פשוטה ע"י כל חשמלאי או טכנאי 'מבין'). שיטה זו זהה עקרונית למקרה הרווח להתיר להסיט זיזים בשעון שבת כך שהמצב הנוכחי יתמשך ויתארך יותר ממה שהיה קודם.

(ב) אגירה עילית: שיטה זו נפוצה למדי ברבי קומות. על הגג בנויה בריכת מים גדולה, ממש מגדל-מים פרטי בחדר סגור. כל הדירות מקבלות מים מבריכה זו ב'נפילה חופשית', גרביטציונית. המים ממלאים את הבריכה בלחץ המשאבות העירוניות או במשאבות נוספות של הבניין המזרימות מים כלפי מעלה. בריכות אלו אינן סגורות הרמטית והן פתוחות לאטמוספירה, ממש כמו מגדל המים הציבורי. יש בהם מצוף, או אלקטרודת גובה, הדואגים להפסקת משאבת המילוי כאשר הבריכה מלאה.

בשיטה זו, כאמור, הדירות מקבלות את המים בלחץ גרביטציוני. אך דא עקא, שהקומות העליונות אינן זוכות ללחץ מספיק, בשל קרבתן לבריכה. עמוד המים כלפיהם אינו גבוה דיו ליצור מפל לחץ. אפשר לחיות כך, אבל הטכנולוגיה מציעה את שירותיה באמצעות משאבות הדוחפות מים לקומות אלו, והפעם המשאבה דוחפת כלפי מטה. משאבות אלו אינן פועלות ברציפות אלא לפי ה'ביקוש'. בדרך כלל הן מפוקדות ע"י רגש זרימה המפעיל את המשאבה בהתאם לצריכת המים.

רגש הזרימה המקובל, שבו אנו דנים, משנה את מהירות המשאבה ואת ההספק שלה לפי רמת זרימת המים בכל רגע נתון. כלומר, אם אין שום צריכת מים – המשאבה מושבתת. אם יש זרימה חלקית – המשאבה מסתובבת במהירות (תדר) מסוים. אם הזרימה עולה או יורדת – משתנה תדר המשאבה ועמו מהירות הסיבוב והספיקה.

והנה, נבוא חשבון מן המבט ההלכתי ומהי השפעת האדם הצורך מים? זיקת האדם למשאבה המעלה מים לבריכה איננה מהווה בעיה הלכתית. כמות המים בבריכה היא גדולה והאדם הפותח ברז בביתו לא צריך לחשוש שמא הוא ה'קש ששובר את גב הגמל' והוא מוציא את ליטר המים האחרון הגורם למשאבה לפעול מחדש. כשם שלא מחמירים ביחס להשפעה הרחוקה על מגדל המים העירוני או משאבות ה…כנרת, כך גם ההשפעה המצטברת על 'מגדל המים' הפרטי בבניין. גם המחמירים אינם נמנעים מלהיכנס למשל לאולם ממוזג בשבת למרות השפעה רחוקה ומצטברת על הטמפרטורה בעת פתיחת  הדלת, וגרימת הפעלה מחדש של מערכת המיזוג.

נותרה, אפוא, שאלת השפעת דיירי הקומות העליונות על רגש הזרימה המשפיע על המשאבה הדואגת ללחץ מים בדירתם. יש להסדיר כי בשבת המשאבה תעבוד ברציפות כל השבת, בספיקה נמוכה ביותר, ע"י התקנת מעקף שבו המים מוזרמים כל השבת מן הבריכה חזרה אליה, בקצב נמוך אך כזה שרגש הזרימה חש, ולכן המשאבה מופעלת כל השבת בתדר נמוך. הערה: אם יש יותר ממשאבה אחת, מוצע להסתפק בשבת באחת בלבד.

(ג) משאבה לחץ בתחתית הבנין: ישנם בנינים בהם אין מאגר מים, תמורתו יש משאבה הדוחפת מים, הבאים מהרשת העירונית, כלפי מעלה. על פי רוב משאבה זו עובדת בעזרת תדר משתנה. הבעיה והפתרון דומים למקרה בסעיף הקודם (אגירה עילית) אלא שכאן הבעיה נוגעת לכל דיירי הבנין, ולא רק לקומות העליונות.

(ד) בתים פרטיים: לעתים שכונות של בתי קרקע מסוימות מוקמו במקום בו לחץ המים העירוני נמוך יחסית. במקרים אלו מחברים משאבה לכל בית בנפרד. משאבות אלו יעבדו בדר"כ בשיטת on/off. מאחר וצריכת המים של הדייר תפעיל, קרוב לודאי, את המשאבה בכל שימוש, יש צורך להתקין פיקוד שבת מתאים למשאבה זו, על מנת שתפעל באופן יזום ותדיר, ובהתאם לצורך תבוצע 'המשכת מצב'.

לסיכום:

א. בבניינים בהם מותקן 'הידרופור', דהיינו מיכל אגירה תחתון ומשאבת לחץ המופעלת באמצעות פרסוסוטט, יש לנהוג כדלהלן:

1. יש המקילים להשתמש בשיטה זו ללא כל שינוי בין שבת לחול, ובתנאי שמיכל האגירה גדול דיו. קשה לקבוע מסמרות מפורטים בעניין הגודל. 2. מומלץ להתקין מנגנון 'המשכת מצב' הפותר את הבעיה לחלוטין, ולמהדרין.

ב. בבניינים בהם קיימת בריכת אגירה עילית, ומשאבות מגבירות את הלחץ לקומות העליונות, יש לנהוג כדלהלן:

1. בעיה הלכתית קיימת בד"כ רק ב-2-5 הקומות העליונות (כדאי לוודא בכל בניין ספציפית). 2. אפשרות פשוטה היא לנתק לקראת שבת את רגש הזרימה, או את המתח החשמלי למשאבה, ולהסתפק גם בקומות העליונות בלחץ נפילה חופשית. 3. במידה והמשאבה בבניין היא מסוג on/off, מומלץ לחבר פיקוד שבת של צמת, המפעיל את המשאבה בזמנים קבועים, ובהתאם לצורך מאריך את משך פעילות המשאבה (עקרון 'המשכת מצב'). 4. במידה והמשאבה בבניין היא משאבה מסוג 'תדר משתנה' מומלץ להסדיר כי בשבת אחת המשאבות תעבוד בקביעות בעקבות גרימת סחרור מים קטנה, מן הבריכה חזרה לתוכה ('צרכן מדומה'). רגש הזרימה רק משנה את המהירות והספיקה של המשאבה ופעולה זו מותרת שבת על פי עקרון 'שינוי זרם חשמלי' בלבד.[16]

ג. בבניינים בהם מותקנת משאבת לחץ בתדר משתנה ללא מאגר מים, ישנה חשיבות להתקנת 'צרכן מדומה'.

ד. בבתים פרטיים בהם פועלת משאבת לחץ, הצורך, להתקנת פתרון לשבת, חריף יותר, מאחר והשפעת המשתמש חדה ביותר.

שיטה נוספת, בה נוקט מכון 'משמרת השבת', היא לנתק את חיישן הלחץ, להתקין ברז ומצוף מכניים, להתאים את הלחץ לבניין לפי שעות צריכה, לחץ קבוע אך שונה בשעות מסוימות. בכך לאפשר למשאבה לפעול במהלך השבת ללא תלות במידת הצריכה של המים בבתים. בדרך זו נוצרת בעיה של עודף לחץ המים הזורמים במשאבה, ואותו פורקים באמצעות שסתום מכני, שמלחץ מסוים נפתח ומזרים אותם בחזרה לקו האספקה. באופן זה ניתן להשתמש בזרם המים מבלי להשפיע בכך על פעילות המשאבה.