בשנים האחרונות נעשה שימוש גובר והולך במצלמות אבטחה. הן נעשו איכותיות יותר וזולות יותר, וכך גדל השימוש בהן. כמה אתגרים העלו מקצת הפוסקים ביחס למעבר מו מצלמה כזו בשבת:

(א) כתיבה – מעבר אדם מול המצלמה משנה את התצוגה על מסך המצלמה (בד"כ קיים מסך). יש שראו בכך איסור כתיבה בשבת, או לכל הפחות ספק.[26] אמנם מאחר והתמונה עשויה להיות מוקרנת לרגע בלבד (עד שיעבור המצולם הלאה), אין כאן יותר מכתיבת ארעי. כאשר האדם החולף מול המצלמה אינו הבעלים שלה, והאזור שבו הוא נמצא איננו מסוכן וכד', מסתבר גם שיש להתייחס אל פעולות ה'כתיבה' כאל 'דבר שאינו מתכוין', והצילום הוא בבחינת 'פסיק רישא דלא ניחא ליה' בדרבנן, שהוא מותר לרוה"פ.[27] מעבר לכך, דעת הר"ש ואזנר, שכשאדם הולך לתומו, אף אם מתרחשת סביבו פעילות חשמלית האסורה מהתורה, דינו לעניין זה כ'מתעסק' ומותר לכתחילה.[28] למעשה, אפשר להתייחס לכל צילום רציף, אף זה המוקרן ברצף ע"ג מסך, כשינוי זרם בלבד, מאחר שישנו מתח חשמלי בכל פיקסל במסך, בכל רגע נתון. משמעות הצילום היא קביעת ערכי המתח החשמלי באופן שישקף נכון את התמונה. שינוי זרם באופן שכזה, מותר לכתחילה על ידי מרבית הפוסקים ואין כאן אפילו אסור כתיבה, בפשטות.

(ב) חיישן תנועה – על מנת לחסוך בצילום/שמירה בזיכרון, כך שכשמתרחש אירוע, לא יהיה צורך לדפדף שעות צילום מיותרות, פועלות מרבית המצלמות באופן כזה שרק כאשר חיישן המצלמה מזהה תמונה, הוא מפעיל את המצלמה או את פעולת השמירה בזיכרון. מקרה זה הוא חמור מעט יותר מקודמו, משום שמעבר האדם מול המצלמה מחבר, לכאורה, מעגל חשמלי של צילום או של שמירה בזיכרון. המלצתנו, במקרה כזה, היא לתכנת את המצלמה כך שתצלם ותשמור בזיכרון את כל המתרחש בשבת, ללא כל השפעת מעבר אדם. אמנם אם המצלמה מצלמת באופן רציף, ורק ניתוח התמונה מורה לשמירה בזיכרון (כאשר לניתוח התמונה יש משמעות של תנועה) יתכן והדבר מותר, משום שהשפעת האדם כאן היא עקיפה מאד.

(ג) צילום לילה – מצלמות המיועדות לצלם בחשיכה פועלות בשיטות שונות. הנפוצה שבהן היא בתחום האינפרא אדום. במקרה כזה, כאשר האדם מחשיך את המתחם בו נמצאת המצלמה הוא מעביר את מצב המצלמה ממצב צילום יום למצב צילום לילה, מעבר זה מתרחש באמצעות מיתוג חשמלי האסור בשבת.