דוד חשמל

מראש

מה? ניתן לרכוש דוד המאושר לשימוש בשבת או לקנות דוד המותאם להתקנת פיקוד שבת.
ממי רוכשים? מול החברות המשווקת.
איפה מוודאים שהאישור תקף ומתאים? באתר מכון צומת.
למה צריך לשים לב באישור? התאמת שם הדגם, תוקף והנחיות שימוש.

בדיעבד

מה? ניתן להתקין באופן עצמאי פיקוד שבת על דוד קיים. יש לקנות מהמכון את ההתקן יחד עם הוראות ההתקנה ולהתקין ע"י טכנאי באופן עצמאי.

תנאים מקדימים לרכישה!
1. המרחק בין הדוד למקלחת צריך להיות של מקסימום קומה אחת. ככול שהדוד יותר קרוב לפתח יציאת המים יש פחות איבוד אנרגיה. צריכים לזכור שהמים יוצאים מהדוד בטמפרטורה מקסימלית של 40 מעלות, ואם יש 2 קומות באמצע עד שיגיעו לברז המים יכלים לרדת לטמפרטורה של פחות מ30 מעלות ולא תהיה תעלת כלל בחימום.
2. במידה ומדובר בדוד עומד- יש לוודא שיש לו צינור היוצא מהרבע העליון של גובה הדוד. ניתן לרכוש דוד מותאם כזה.

ממי רוכשים? את הפיקוד עצמו ממכון צומת, את ההתקנה באופן פרטי מול טכנאי דודים על פי הנחיות המכון.

עלות? עלות פיקוד שבת ללא התקנה- 1340 ₪.

מפרט הלכתי

בהפעלת דוד חשמל בשבת, עשויים להיתקל בשני איסורי תורה עיקריים, מלבד האיסור שישנו בעצם הפעלת מכשיר חשמלי: הבערה ובישול. דודי החשמל מצויים מכילים גוף חימום מתכתי שמחומם לטמפרטורה גבוהה וממנו עובר החום למים הסמוכים לו. בחימום מתכת יש איסור הבערה, ואף שאין מדובר בלהבת אש ממשית.[1] בנוסף, בהרתחת המים יש איסור בישול. בצריכת מים חמים מדוד חשמלי פועל – אין הפעלת מכשיר חשמלי, וייתכן שאין איסור הבערה, שכן הדוד כבר מופעל, אך יש איסור בישול, שכן כנגד כל טיפת מים חמים שיוצאת, נכנסת טיפת מים צוננים מצנרת המים העירונית, ומים אלה מתחממים בדוד לחום שהיד סולדת בו.[2] בנוסף, בחלק מהזמן התרמוסטט משהה את פעילות הדוד, ובדומה למקרר שאינו פועל ברצף אלא מפסיק לפעול כאשר הושג הקור הנדרש. הוצאת מים חמים מהדוד כאשר התרמוסטט משהה את פעילותו, גורמת להקדמת הפעילות החדשה, ולעתים אף להפעלה מיידית.[3]

בצריכת מים חמים מדוד חשמלי שכבה לגמרי – אין הפעלת מכשיר חשמלי ואין איסור הבערה, אך יש איסור בישול של המים הצוננים שנכנסים.
במכון צומת, פותח פיקוד שבת לדוד חשמל, המאפשר חימום אוטומטי וצריכה של המים במהלך השבת, באופן הבא: כדי לנטרל את איסור הבישול, הדוד תוכנן כך שיחמם את המים לחום שאין היד סולדת בו, ואין בו איסור בשבת. הגדרת יד סולדת נקבעה לפי 45 מעלות צלזיוס, כדעת הרש"ז אוירבך[4] ופוסקים נוספים שכתבו כדבריו, בדיוק או בקירוב.[5] לכך מוסיפים מרווח ביטחון של 5 מעלות נוספות, כך שהמים מחוממים עד 40 מעלות. כדי לנטרל את איסור ההבערה, הותקן בדוד מנגנון 'המשכת מצב': כאשר הדוד כבוי, מדי רבע שעה (בערך) הוא מופעל לכמה שניות באופן אוטומטי לחלוטין, ובמידה והמים התקררו ויש צורך לחמם אותם, הוא ממשיך לפעול. כאשר הדוד פועל, מדי רבע שעה הוא נכבה לכמה שניות באופן אוטומטי לחלוטין, ובמידה והמים התחממו מספיק ואין צורך להמשיך ולחמם אותם, הוא ממשיך להישאר כבוי.[6]

 

[1] להרחבה בעניין זה, ראה במאמרו של הרב ישראל רוזן: חשמל ואלקטרוניקה בשבת – הגדרות ועקרונות, תחומין לח (תשע"ח) עמ' 56-54.
[2] איסור זה התבאר בהרחבה רבה, בשו"ת יביע אומר (ד, או"ח לה).
[3] פעולה דומה הותרה על ידי פוסקים רבים במקרר (שו"ת מנחת שלמה א,י; ועוד), אך נידוננו חמור יותר, שכן יש בו שני איסורי תורה, מלבד עצם הפעלת המכשיר החשמלי, שלדעת פוסקים רבים אין בה איסור תורה.
[4] מובא בשמו בשמירת שבת כהלכתה (א,א).
[5] שו"ת אגרות משה (ד,עד, בישול ג: 'מהראוי להחמיר כמדומני בשיעור ק"י [מעלות פרנהייט], (מ"ג מעלות צלזיוס), הוא כבר חום גדול שיש לחוש ליד סולדת לפי מה שבדקנו בעצמנו'), שו"ת שבט הלוי (ז,קלא: 'קצת יותר מארבעים מעלות, אנו חוששין בו ליד סולדת, וכן קבלתי מרבותי ומהגאון חזון איש זי"ע'), מנוחת אהבה (ח"ב י,ו ובעיקר הערות 23-22), ועוד רבים
[6] המשכת מצב חשמלי שאין בה הבערה והיא אינה בגוף המכשיר, מותרת לכתחילה בשבת, כמבואר במאמרו של הרב ישראל רוזן: 'המשכת מצב' במלאכות שבת – עקרון הלכטכני ויישומיו, תחומין כז (תשס"ז) עמ' 77-63. הפיקוד לדוד חשמל מתואר על ידו שם, בעמ' 66-65. יודגש כי אם המשכת המצב הייתה מביאה לתוצאה של הרתחת מים שלא היו רותחים, היה בדבר איסור אע"פ שמדובר בהמשכת מצב.

ללא שם

דוד בשיטת משאבות חום

מראש

מה? ניתן לרכוש דוד המאושר לשימוש בשבת.
ממי רוכשים? מול החברות המשווקת. איפה מוודאים שהאישור
תקף ומתאים? מוודאים באתר מכון צומת
למה צריך לשים לב באישור? התאמת שם הדגם, תוקף והנחיות שימוש.

בדיעבד

לצערנו אין לנו יכולת להתאים מערכות כאלה לאחר רכישה. הבדיקה מתבצעת מול היצרן או היבואן. אפשר להפנות אלינו יצרנים ו/או יבואנים לבדיקת הדגם המוצר לצורך בדיקתו והנפקת אישור במידה והוא מותאם לשימוש בשבת.

מפרט הלכתי

משאבת חום סופחת חום מהאוויר ובאמצעותו מחממת את המים. בשנים האחרונות התרבה השימוש במשאבות חום לצורך חימום מים, לרחצה ולהסקה. החום מיוצר באמצעות דחיסה ושחרור של גז, בדומה לפעולה של מזגן. בחימום במשאבות חום אין חוט להט, ולכן אין איסור הבערה, כפי שיש בחימום בדוד חשמל. עם זאת, המים עצמם מתחממים ומגיעים לחום שהיד סולדת בו, והדבר אסור בשבת משום בישול. בצריכת מים חמים מדוד בשיטת משאבות חום – אין הפעלת גוף חימום, אך יש חשש לאיסור בישול של המים הצוננים שנכנסים. ובדומה לדוד חשמל רגיל. ואמנם יש מקום להגדיר את החימום בשיטת משאבות חום כאסור מדרבנן בלבד, שכן לא כך חיממו במשכן, וגם כיום אין זו הדרך לבשל; אך אין הדבר ברור, וייתכן שדי בכך שרבים מחממים כך כיום כדי להגדיר זאת כאיסור תורה. מכון צומת מאשר דוד בשיטת משאבות חום, המאפשר חימום אוטומטי וצריכה של המים במהלך השבת, באופן הבא: כדי לנטרל את איסור הבישול, הדוד תוכנן כך שיחמם את המים לחום שאין היד סולדת בו, ואין בו איסור בשבת. הגדרת יד סולדת נקבעה לפי 45 מעלות צלזיוס, כדעת הרש"ז אוירבך[7] ופוסקים נוספים שכתבו כדבריו, בדיוק או בקירוב.[8] לכך מוסיפים מרווח ביטחון של 5 מעלות נוספות, כך שהמים מחוממים עד 40 מעלות.

בנוסף, בכל דוד הפועל בשיטת משאבות חום, ישנו גם גוף חימום הדומה לגוף רגיל, ולעיתים החימום מתבצע על ידו. מכון צומת מוודא שישנה אפשרות להפעיל את משאבת החום ללא שימוש גוף החימום, ומנחה להשתמש כך בשבתות וחגים. בנוסף, אחת לשבוע מתבצע חיטוי של הדוד הכולל חימום של המים שבדוד לטמפרטורה של כ-65 מעלות, על מנת לשמור על היגיינת המכשיר.. בשונה מפיקוד שבת של דוד חשמל רגיל שכולל מנגנון המשכת מצב, בדוד בשיטת משאבות חום אין מנגנון כזה, משום שהחימום אינו נעשה באמצעות גוף חימום ואין בו איסור תורה של הבערה או בישול, ולכן אין צורך למנוע את האפשרות שיש להשפעה של הצריכה על פעילות הדוד, כל עוד לא מדובר בהשפעה וודאית. וזאת בדומה לפתיחת דלת מקרר בשעה שהתרמוסטט מורה לו שלא לפעול, שלדעת פוסקים רבים אין בה איסור.[9] לפני מתן אישור ממכון צומת, נבדקת ההיתכנות של צריכת כמות מים גדולה מבלי להפעיל את המערכת, ורק אם הדבר אכן אפשרי וממשי ניתן האישור. כמו כן, האישור מוודא שצריכת מים לא יוצרת שינוי בחיווי של הצג של הדוד.

[7] מובא בשמו בשמירת שבת כהלכתה (א,א).
[8] שו"ת אגרות משה (ד,עד, בישול ג: 'מהראוי להחמיר כמדומני בשיעור ק"י [מעלות פרנהייט], (מ"ג מעלות צלזיוס), הוא כבר חום גדול שיש לחוש ליד סולדת לפי מה שבדקנו בעצמנו'), שו"ת שבט הלוי (ז,קלא: 'קצת יותר מארבעים מעלות, אנו חוששין בו ליד סולדת, וכן קבלתי מרבותי ומהגאון חזון איש זי"ע'), מנוחת אהבה (ח"ב י,ו ובעיקר הערות 23-22), ועוד רבים.
[9] שו"ת מנחת שלמה (א,י); ועוד.

ללא שם

מערכות חימום מהיר- בגז או חשמל

לצערנו מבחינה הלכתית אין יכולת בטכנולוגיה הקיימת להתאים מערכות כאלה לשימוש בשבת.
כדי למנוע שימוש בטעות במערכות אלו במהלך השבת- יש לדאוג לכבות לפני השבת את מתג ההפעלה הכללי של המערכת לפי הנחיות המכון.

מפרט הלכתי

במערכת חימום מים מיידי, חימום המים נעשה על ידי מחליף חום שמתחמם מיד עם פתיחת הברז ומחמם את הצינורות שבהם המים עוברים, וכך המים מתחממים תוך כדי זרימה. הפעלת מערכת כזו בשבת אסורה משום מבעיר (בהרתחת הדוד המתכתי) ומשום מבשל (בחימום המים)

במערכת יונקרס, חימום המים נעשה באמצעות גז, וישנה להבת אש ממשית. במערכת אטמור , החימום הוא חשמלי.

כמו כן, צריכת מים חמים ממערכת זו מביאה לכניסת מים צוננים שמתחממים אף הם על ידיה, ולכן היא אסורה בשבת.

ללא שם

חימום תת רצפתי

חימום תת רצפתי הוא מערכת לחימום הבית, באמצעות גופי חימום או צינורות מים שנמצאים מתחת לריצוף הבית. יש להפעיל את המערכת מראש בשעון שבת.

מפרט הלכתי

הפעלת המערכת בשבת אסורה משום הבערה או בישול, וזאת בין אם מדובר בגוף חימום ובין אם מדובר במים חמים.

עם זאת, מותר לכתחילה להפעיל את המערכת מראש על ידי שעון שבת, שכן לא נצטווינו על שביתת כלים בשבת. וזאת בדומה למזגן ומערכות חימום אחרות שמותר להפעילן לפני שבת, ולתכנן את פעולתן בשבת על ידי שעון שבת.

ללא שם

פאנל חימום- חימום חכם

פאנל חימום הוא משטח דקורטיבי שנתלה על קירות הבית מבפנים, ומפיץ חום אל הבית. ניתן לבחור את הצבע או התמונה שתופיע על פאנל החימום, וכך הוא משמש לחימום ולנוי כאחד.

מפרט הלכתי

ישנה אפשרות שפעולת הפאנל תיקבע לפי חיישנים המושפעים מנוכחות בני אדם בחדר וקליטת חום הגוף שלהם. חיישנים אלו מפעילים גופי חימום, וכך מלבד עצם הפעלת מכשיר חשמלי, עלולים לעבור על איסורי מבעיר ומבשל. [1]

הפעלת המערכת בשבת אפשרית רק אם ניתן לתכנת אותה מראש לזמנים קבועים, ולנטרל את השפעת החיישנים על המערכת החשמלית. 

[1] על השימוש בחיישנים בשבת, ראו: הרב שמואל הלוי ואזנר, חיישן תאורה בשבת, תחומין כג (תשס"ג) עמ' 278-277; הרב ישראל רוזן, חיישנים אלקטרוניים בשבת, תחומין לה (תשע"ה) עמ' 161-153; הרב פרופ' נחום אליעזר רבינוביץ', הפעלה חשמלית בשבת על ידי חיישנים, תחומין לו (תשע"ו) עמ' 152-146; הרב איתם הנקין, גדרי האיסור בדלת חשמלית ושאר חיישנים בשבת, אמונת עתיך 105 (תשרי תשע"ה) עמ' 85-81;  הרב יוסף אפרתי, ההליכה לכותל המערבי בשבתות ובימים טובים, בתוך שו"ת ישא יוסף א,עח

ללא שם

מיזוג אויר

במזגנים רבים, מותקן תרמוסטט המתאים את פעולת המזגן לטמפרטורת החדר, באופן שמושפע בין היתר מחום הגוף של הנוכחים בחדר.
יש להפעיל את המערכת מראש בשעון שבת. יש היתר גם למזגני אינוורטר!

air-conditioner-4204637_1920

מפרט הלכתי

עמדת מכון צומת היא שאין הבדל מהותי בין מזגן למקרר, שעליו כתב הרש"ז אוירבך[10] שמותר להשתמש בו גם כשאינו פועל ופתיחת הדלת עלולה להפעילו, משום שהאדם אינו מתכוון להשפיע על פעולתו והוא גם לא בהכרח ישפיע בפועל, והרי זה דבר שאינו מתכוון, ואינו פסיק רישא. המציאות במזגן אף קלה בהרבה, שכן הפרשי הטמפרטורות קטנים בהרבה מאלו שבמקרר, והם גם מתפזרים בחלל גדול בהרבה מזה שבמקרר, ולכן ספק גדול אם הפעילות האנושית אכן משפיעה על פעילות המזגן, ואין זה פסיק רישא (ומלבד זאת, האדם אינו עושה פעולה בגוף המזגן, בשונה מהפותח מקרר). ואף לו יצויר שהיה מדובר בפסיק רישא (מה שאינו נכון במציאות), היה זה פסיק רישא בגרמא שמותר לדעת רוב הפוסקים,[11] שכן אף המחמירים מודים שהפעלת המזגן מתרחשת רק בעקבות התרמוסטט, ולא באופן ישיר, והרי זה כוח שני; כמו כן, מרגע פתיחת הדלת והכניסה לחדר, עוברות לפחות כמה עשרות שניות עד שהמזגן יתחיל לפעול.

[12] וכמו כן, בחלק מהמזגנים (בכללם מזגני אינוורטר) מדובר בשינוי תדר ולא בסגירת מעגל חשמלי. ואף מהמחמירים בשינוי זרם, יש המקלים כשמדובר בשינוי זעיר שאינו ניכר, ומדמים זאת לשימוש במכשיר שמיעה בשבת, שהותר על ידי פוסקים רבים אף שיש בו שינוי זרם זעיר.[13] ישנם כיום מזגנים (בעיקר מסוג אינוורטר) בעלי חיישני נוכחות. החיישן מכבה את המזגן כאשר חש שאין איש בחדר ומפעילו שוב לאחר כניסת אדם. מקצתם גם מכוונים את תריסיהם לכוון האדם הנוכח בחדר, או סוגרים תריסים בהיעדר אדם בחדר – מזגנים אלו אסורים לשימוש בשבת, אלא אם כן קיימת אפשרות לנתק מהם למשך השבת, את חיישני הנוכחות.

[10] שו"ת מנחת שלמה (א,י).
[11] שו"ת אבני נזר (או"ח קצד,ב), שו"ת הר צבי (ט"ל הרים – צד סי' ב), שו"ת יביע אומר (א, או"ח כא,יד), מנוחת אהבה (ח"ב א,טז), ועוד. ובדעת הרשז"א בזה, יעוין בשו"ת יחל ישראל (סי' כא).
[12] קונטרס מזגני אינוורטר ומזגנים דיגיטליים (בהוצאת משמרת השבת; עמ' לה-לח).
[13] שו"ת מנחת אשר (וייס; א,לב-לג; ב,לג).

ללא שם

תרמו להמשך מפעל המחקר והלימוד לטובת יישום ההלכה בחיים המודרניים!

המכון הינו עמותה ללא כוונת רווח העוסק במחקר מעמיק והנגשת מידע ויישומים הלכ-טכניים לציבור היהודי שההלכה חשובה לו. לצורך פעילות זו אנו מעסיקים חוקרים ומהנדסים המתמקצעים בנושאי הלכה וטכנולוגיה ונותנים מענה והתאמה למערכות ברמה לאומית, מסחרית ופרטית.